בסליחות של מוסף ביום הכיפורים אנו אומרים בדחילו ורחימו את "אלה אזכרה", סיפורם של עשרת הרוגי מלכות. 10 דברים שרציתם לדעת על רבי חנניה (חנינא) בן תרדיון, אחד מעשרת הרוגי מלכות.

א. "ציוה להוציא רבי חנניא בן תרדיון מבית אולמו, ובחבילי זמורות שרפו גלמו וספוגין של צמר שמו על לבו לעכב עצמו וכשנסתלקו מיד נשרף וספר התורה עימו." לפי המסורה רבי חנניא עלה למרומים בכ"ז סיון (לפי האורח חיים, תקפ).

ב. רבי חנניה בן תרדיון היה תנא בדור השלישי לתנאים, דהיינו לפני כ-1900 שנים.

ג. במסכת סנהדרין ( דף ל"ב עמוד ב') נאמר: "תנו רבנן: צדק צדק תרדוף-הלך אחר בית דין יפה, אחר רבי אליעזר ללוד, אחר רבן יוחנן בן זכאי לברור חיל וכו' וכו ובהמשך נכתב אחר רבי חנניה בן תרדיון לסיכני. סיכני העתיקה הינה העיר סכנין דהיום שבגליל המערבי. ראש הישיבה שם היה רבי חנניה בן תרדיון. מתוך הגמרא שציטטנו היו אומרים על בית דינו של רבי חנניה כי היה בית דין מוצלח.

ד. רבי חנניא היה ידוע מאד כגבאי צדקה ישר ונאמן. במסכת עבודה זרה (דף י"ז עמוד ב') נאמר "רבי אליעזר בן יעקב אמר עליו: לא יתן אדם מעותיו לארנקי של צדקה אלא אם כן ממונה עליו תלמיד חכם כרבי חנינא בן תרדיון" . רש"י במקום מצטט את הסיפור כי לרבי חנינא היו שני כיסים של כספים. בכיס האחד מעות של צדקה לחלוקה לעניים ובכיסו השני כסף סעודת פורים של משפחתו. "נתחלפו לי המעות וחלקתים לעניים", למרות שמצד הדין יכול היה ליטול המעות מהכיס השני שנועדו לצדקה לא עשה כן והעביר את הכסף משני הכיסים לצדקה לעניים.

ה. על משפחתו של רבי חנינא ידוע אך מעט. על רעייתו סופר כי מלכות רומי גזרה עליה מוות שריפה. על ביתו האחת ידוע כי שמה היה ברוריה והייתה אשתו של רבי מאיר. על ברורי נאמר שהייתה סמל לאשה חכמה וצדיקה וכפי שמסופר במסכת פסחים (דף ס"ב עמ' ב') שנתה 300 הלכות ביום. לרבי חנינא היה בן שהתחבר לכנופית קנאים ונהרג ע"י המלכות הרומית ואיכא דאמרי כי הליסטים הוציאוהו להורג כיון שגילה סודותיהם.

ו. על בנו הסורר קרא רבי חנינא בן תרדיון את הפסוק (משלי פרק ה') "ולא שמעתי לקול מורי ולמלמדי לא הטתי". בת נוספת הייתה לו לרבי חנינא ומלכות רומי גזרה עליה לישב באוהל של חוטאות. רבי מאיר פדה בת זו בעקבות פנייתה ועידודה של אשתו ברוריה (האחות הבוגרת). לאחר שיחרורה התברר כי בת זו לא עברה על שום איסור בזמן שהותה במקום הטמא (עבודה זרה דף י"ח עמ' א).

ז. גזרת הרומאים הקשה ביותר הייתה איסור לימוד התורה. לא רק שרבי חנינא בן תרדיון לא נענה לגזרה זו וכן להמלצת ידידיו ללמד תורה בסתר. רבי חנינא המשיך להקהיל קהילות ברבים דהיינו המשיל ללמד תורה בגלוי ונתפס והושלך לכלא.

ח. הגמרא במסכת עבודה זרה מביאה עדות מתוך בית האסורים (י"ז עמ' ב'): "תנו רבנן כשנתפסו רבי אלעזר בן פרטא ורבי חנינא בן תרדיון, א"ל ר' אלעזר בן פרטא לרבי חנינא בן תרדיון: אשריך שנתפסת על דבר אחד. אוי לי שנתפסתי על חמישה דברים. אמר ליה רבי חנינא : אשריך שניתפסת על חמישה דברים ואתה ניצול אוי לי שנתפסתי על דבר אחד ואיני ניצול ,שאת עסקת בתורה ובגמילות חסדים ואני לא עסקתי אלא בתורה. אתיוהו לרבי חנינא בן תרדיון. אמרו ליה: אמאי עסקת באורייתא? אמר להו: כאשר ציוני ה' אלוקי".

ט. הברייתא מספרת "כשחלה רבי יוסי בן קיסמא הלך רבי חנינא בן תרדיון לבקרו. אמר לו ,חנינא אחי, אי אתה יודע שאומה זו (הכוונה לרומי) מן השמים המליכוה, שהחריבה את ביתו ושרפה את היכלו והרגה את חסידיו ואיבדה את טוביו ועדיין היא קיימת ואני שמעתי עליך שאתה יושב ועוסק בתורה ומקהיל קהילות ברבים וספר תורה מונח לך בחיקך. אמר לו מן השמים ירחמו. אמר לו אני אומר לך דברים של טעם ואתה אומר לי מן השמים ירחמו, תמה אני אם לא ישרפו אותך ואת ספר התורה באש .

י. לאחר מותו של רבי יוסי בן קיסמא מסופר "מצאוהו לרבי חנינא בן תרדיון שהיה יושב ועוסק בתורה ומקהיל קהילות ברבים וספר תורה מונח לו בחיקו. הביאוהו וכרכוהו בספר תורה והקיפוהו בחבלי זמורות והציתו בהן את האור והביאו ספוגין של צמר ושראו במים והניחום על ליבו כדי שלא תצא נשמתו מהרה. אמרה לו ביתו : אבא אראך בכך? אמר לה אילמלי אני נשרפתי לבדי היה הדבר קשה לי, עכשיו שאני נשרף וספר התורה עמי, מי שמבקש עלבונה של ספר תורה הוא יבקש עלבוני. אמרו לו תלמידיו רבי מה אתה רואה? אמר להן: גוילין נשרפין ואותיות פורחות". הסיפא של סיפורו של רבי חנינא אומרת "יצאה בת קול ואמרה: רבי חנינא בן תרדיון וקלצטונירי מזומנין הן לחיי העולם הבא".

נזכור לעד את אשר מספרת לנו המשנה בפרקי אבות על דברי חנינא בן תרדיון "שניים שיושבים כאחד ואין ביניהם דברי תורה, הרי זה מושב לצים, אבל שניים שיושבים ועוסקין בתורה שכינה ביניהן שנאמר: אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו ויקשב ה' וישמע ויכתוב ספר זכרון לפניו ליראי ה' ולחושבי שמו".